איתמר בן גביר
איתמר בן גביר, עורך דין פעיל פוליטית לשעבר שהפך לשר לביטחון לאומי, עומד בראש עוצמה יהודית ודוגל בקו ביטחוני נוקשה מאוד בעזה, בהרחבת ההתנחלויות ובסיפוח יהודה ושומרון / הגדה המערבית, וכן בהגברת השליטה הפוליטית במערכת המשפט.
- אידאולוגיה
- ימין רדיקלי לאומני־דתי, יורש התנועה הכהניסטית
- תפקיד נוכחי
- השר לביטחון לאומי; יו״ר מפלגת עוצמה יהודית
- נולד
- 6 במאי 1976
מה חשוב לזכור
- 01
השר לביטחון לאומי מאז דצמבר 2022, תפקיד חדש הכולל סמכות על המשטרה ביהודה ושומרון / הגדה המערבית.
- 02
יו״ר מפלגת עוצמה יהודית; עורך דין פעיל פוליטית לשעבר, שהורשע ב־2007 בהסתה לגזענות ובתמיכה בארגון טרור.
- 03
התפטר מהממשלה בינואר 2025 במחאה על הסכם הפסקת האש בעזה, ושב לתפקידו במרץ 2025.
- 04
מקדם את החוק הקובע עונש מוות למבצעי פיגועי טרור קטלניים, שהתקבל ב־30 במרץ 2026.
- 05
דוגל בהחלה מיידית של הריבונות הישראלית ביהודה ושומרון / הגדה המערבית ובפירוק הרשות הפלסטינית.
- 06
תמך ברפורמה המשפטית של 2023 ומתנגד דרך קבע ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה.
מחלוקות
בפודקאסט עם החטוף לשעבר רום ברסלבסקי (15–16 באוגוסט 2026), הוא מצהיר כי יש לבצע חיסולים ממוקדים בעזה, ״תוך חיסול של 30 עד 40 אנשים בכל לילה״. בהתייחסו לאנשי חמאס ול״אויבים אחרים של ישראל״ כמטרות, הוא מבהיר שאין להגביל זאת למי שמהווים איום מיידי, ומוסיף ש״הם אפילו לא בני אדם״. דברים אלה זוכים לגינוי נרחב.
בתחילת ספטמבר 2026, הוא חושף את ״Disengagement 710״, תוכנית להגירה מרצון של תושבי עזה הצופה את עזיבתם של 1.86 מיליון בני אדם בתוך שבע שנים. התוכנית זוכה לביקורת כעקירה כפויה של אוכלוסייה במסווה.
פעיל לשעבר בתנועות כך וכהנא חי, האסורות בישראל מאז 1994.
ב־20 במאי 2026, הוא מפרסם סרטון שצולם בנמל אשדוד, שבו הוא מתגרה בפעילי המשט לעזה המוחזקים במעצר, כורעים על ברכיהם ואזוקים, בקריאות ״ברוכים הבאים לישראל, אנחנו אלה שקובעים כאן!״. נתניהו מתנער ממנו בפומבי וקובע שהתנהגותו ״מנוגדת לערכיה ולנורמות של ישראל״.
מאז יוני 2025, הוא נתון לסנקציות מצד הממלכה המאוחדת, קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד ונורווגיה בגין הסתה לאלימות נגד פלסטינים, וכניסתו לכמה מדינות אירופיות אסורה, כאשר חלק מאיסורי הכניסה הם תוצאה ישירה של סרטון המשט.
בספטמבר 2026, הוא מבקש לפסול את מפלגת רע״ם מהתמודדות בבחירות, ומכנה את מנסור עבאס ״זאב בעור כבש״.
ב־23 ביולי 2026, הוא מתפלל בהר הבית, תוך הפרת הסטטוס קוו, ומעורר גינוי מצד ירדן ולשכת ראש הממשלה.
איתמר בן גביר נולד ב־6 במאי 1976 במבשרת ציון, ומצטרף לתנועת כך בסביבות גיל 16–17, זמן קצר לפני הוצאתה אל מחוץ לחוק בישראל ב־1994 יחד עם כהנא חי. שתי התנועות אסורות בישראל מאז 1994; ארצות הברית מסווגת אותן כארגוני טרור זרים מ־1997 עד 2022, וקנדה עדיין מסווגת אותן ככאלה. ב־1995 הוא מופיע בטלוויזיה כשהוא מנופף בקישוט שנגנב ממכוניתו של ראש הממשלה יצחק רבין, שבועות אחדים לפני רציחתו. עורך דין בהכשרתו (הקריה האקדמית אונו), הוא מגן על פעילים יהודים מהימין הקיצוני לפני כניסתו לפוליטיקה; הוא מועמד לדין עשרות פעמים במהלך הקריירה שלו ומורשע כמה פעמים, בין היתר ב־2007 בהסתה לגזענות ובתמיכה בארגון טרור.
לאחר שנבחר לכנסת ב־2021 ברשימה המשותפת של הציונות הדתית/עוצמה יהודית, הוא מתמנה ב־29 בדצמבר 2022 לשר הראשון לביטחון לאומי, תפקיד חדש המקנה לו סמכות על המשטרה ביהודה ושומרון / הגדה המערבית. הוא מתפטר מהממשלה ב־19 בינואר 2025 במחאה על הסכם הפסקת האש עם חמאס, המתואר כ״ניצחון לטרור״, ושב לתפקידו במרץ 2025 לאחר חידוש התקיפות.
הוא מקדם את החוק הקובע עונש מוות למבצעי פיגועי טרור קטלניים, שהתקבל ב־30 במרץ 2026, ומודיע בספטמבר 2025 כי ברצונו להחיל מיד את הריבונות הישראלית ביהודה ושומרון / הגדה המערבית. ב־2026, דבריו על עזה ועל תוכנית להגירת אוכלוסייתה מעוררים מחלוקת בינלאומית חריפה (פרטים בסעיף ״מחלוקות״), ובמקביל כמה מדינות מטילות עליו סנקציות או אוסרות את כניסתו לשטחן.
איתמר בן גביר עבר הקצנה במהלך האינתיפאדה הראשונה בתנועות כך וכהנא חי, שפורקו והוגדרו כארגוני טרור. ב-1995, שבועות לפני רצח ראש הממשלה יצחק רבין, הופיע בטלוויזיה כשהוא מניף סמל שנגנב מרכבו, ואמר, על פי Ynet: "בדיוק כמו שהגענו לסמל הזה, נגיע גם אליו."
עורך דין בהכשרתו (הקריה האקדמית אונו), הגן על פעילי ימין קיצוני יהודים לפני כניסתו לפוליטיקה. הוא הועמד לדין עשרות פעמים במהלך הקריירה שלו (המקורות מצטטים 41 עד 53 תיקים) והורשע שבע או שמונה פעמים, ובהן ב-2007 בבית המשפט המחוזי בירושלים בהסתה לגזענות ובתמיכה בארגון טרור, כך.
נבחר לכנסת ב-2021, במקום השלישי ברשימה המשותפת של הציונות הדתית/עוצמה יהודית, הפך איתמר בן גביר ב-29 בדצמבר 2022 לשר הראשון לביטחון לאומי, תפקיד חדש שהעניק לו סמכות בין היתר על המשטרה ביהודה ושומרון / הגדה המערבית.
הוא התפטר מהממשלה ב-19 בינואר 2025 במחאה על עסקת הפסקת האש ושחרור החטופים עם חמאס, שאותה כינה "ניצחון לטרור", ושב לתפקידו כשר במרץ 2025, לאחר חידוש התקיפות.
הוא קידם את החוק הקובע עונש מוות למבצעי פיגועי טרור קטלניים, שהתקבל בכנסת ב-30 במרץ 2026. הוא תמך ברפורמה המשפטית של 2023 והתנגש פעמים רבות עם היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה.
באוגוסט 2026 עורר איתמר בן גביר מחלוקת בינלאומית חריפה בכך שאמר, בריאיון, כי על ישראל לבצע "סיכולים ממוקדים" בעזה בהיקף של "30 עד 40" בני אדם בלילה. בספטמבר 2026 הציג את תוכנית "Disengagement 710", הקוראת להגירה מרצון של כ-1.86 מיליון תושבי עזה, ושיריביו מתארים כהעברה כפויה של אוכלוסייה.
ב-23 ביולי 2026, בתשעה באב, עלה להר הבית עם שר הפיתוח יצחק וסרלאוף והתפלל שם, בניגוד לסטטוס-קוו האוסר תפילה לא-מוסלמית באתר; המעשה גונה בידי ירדן ובידי משרד החוץ הישראלי.
עוד בספטמבר 2025 הכריז כי הוא מבקש להחיל באופן מיידי את הריבונות הישראלית על יהודה ושומרון / הגדה המערבית ולפרק את הרשות הפלסטינית; בספטמבר 2026 דרש לפסול מהתמודדות בבחירות את מפלגת רע"ם ואת מנהיגה מנסור עבאס, אותם הוא מתאר כמקורבים לטרור.
בפודקאסט עם החטוף לשעבר רום בראסלבסקי, שפורסם ב-15-16 באוגוסט 2026, הוא אומר: "אני חושב שצריך לבצע חיסולים ממוקדים בעזה, לחסל 30 עד 40 בכל לילה." בהתייחסו לחברי חמאס ו"אויבי ישראל" אחרים, הוא מציין שזה לא צריך להיות מוגבל למי שמהווה איום מיידי: "יש שם אנשים שלא ראויים לחיות. הם לא צריכים לחיות. הם אפילו לא בני אדם." הדברים שנויים מאוד במחלוקת וזוכים לגינוי רחב, בהם מגרמניה ואיטליה.
בתחילת ספטמבר 2026 הוא חושף את "דיסאנגייג'מנט 710", תוכנית הגירה מרצון לתושבי עזה הצופה 250,000 עוזבים בשנה הראשונה, 1.11 מיליון תוך שלוש שנים, ו-1.86 מיליון תוך שבע שנים, כמעט כל אוכלוסיית עזה. התוכנית מבוקרת על ידי האו"ם וארגונים לא ממשלתיים כהעברת אוכלוסין כפויה.
פעיל לשעבר בתנועות כך וכהנא חי. שתי התנועות אסורות בישראל מאז 1994 ועדיין מוגדרות כארגוני טרור על ידי קנדה ויפן; ארצות הברית הסירה אותן מרשימתה ב-2022.
ב-20 במאי 2026 הוא מפרסם סרטון שצולם בנמל אשדוד, שם מוחזקים למעלה מ-400 פעילי משט עזה שנעצרו. בסרטון נראה מניף דגל ישראל גדול מול עצורים כורעים ואזוקים, צועק בעברית "ברוכים הבאים לישראל! אנחנו שולטים כאן!", משמיע את ההמנון הלאומי, צועק "עם ישראל חי" מול העצורים הכבולים, ואומר לשומרים לא להיטרד מצעקותיהם. הסרטון מראה גם פעילה הנתפסת בכוח בראשה ונדחפת לקרקע על ידי שוטרים. נתניהו מגנה פומבית את שרו, ואומר כי "האופן שבו השר בן גביר התייחס לפעילי המשט אינו תואם את ערכי ישראל ונורמותיה", תוך הגנה על זכותה של ישראל למנוע את הגעת המשט. איטליה, צרפת, ספרד, אירלנד, דרום קוריאה וארצות הברית מגנות את האירוע, כמה מהן זימנו את שגריר ישראל.
מאז יוני 2025 הוא מוטל בסנקציות (הקפאת נכסים) על ידי בריטניה, קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד ונורווגיה, בשל הסתה לאלימות קיצונית נגד פלסטינים ביהודה ושומרון. הוא גם אסור בכניסה לסלובניה, הולנד וספרד מאז קיץ 2025, בשל הסתה לאלימות, ולפולין, צרפת ואירלנד באביב-קיץ 2026, האחרונות בקשר ישיר לסרטון המשט. האיחוד האירופי עצמו לא אימץ סנקציות נגדו, בהיעדר הסכמה בין מדינותיו החברות.
בספטמבר 2026 הוא מגיש עתירה לפסילת מפלגת רע"ם ומנהיגה מנסור עבאס מהבחירות, ואומר: "יש לגרש את הזאב בעור הכבש מהכנסת", ומכנה את רע"ם "ארגון טרור" ואת עבאס לחבר באחים המוסלמים.
ב-23 ביולי 2026, יום תשעה באב, הוא מתפלל בהר הבית עם השר יצחק וסרלאוף, בניגוד לסטטוס קוו האוסר תפילה לא מוסלמית באתר. הוא אומר: "יהודים מתפללים ומרגישים שהם הבעלים הלגיטימיים של המקום הזה." הצעד מגונה על ידי ירדן ועל ידי לשכת ראש הממשלה הישראלי.