אריה דרעי
אריה דרעי, מנהיג ש״ס מאז שנות ה־1980 ושר הפנים בכמה כהונות, היה מעורב בשתי פרשות משפטיות: הרשעה בשחיתות ב־1999 (עונש מאסר) והסדר טיעון בגין הונאת מס ב־2022, שבעקבותיו פסל בית המשפט העליון את מינויו לשר בינואר 2023.
- אידאולוגיה
- חרדי־ספרדי, שמרן דתי
- תפקיד נוכחי
- יושב ראש מפלגת ש״ס
- נולד
- 17 בפברואר 1959
מה חשוב לזכור
- 01
מנהיג ש״ס מאז שנות ה־1980; התמנה לראשונה לשר הפנים בגיל 29 ב־1988, השר הצעיר ביותר בתולדות ישראל.
- 02
הורשע ב־1999 בשחיתות, במרמה ובהפרת אמונים; ריצה 22 חודשי מאסר לפני ששוחרר על תנאי ב־2002.
- 03
שב לפעילות פוליטית ב־2013, התמנה שוב לשר הפנים (2016–2021), ולאחר מכן לשר הבריאות ולמשנה לראש הממשלה (דצמבר 2022–ינואר 2023).
- 04
הודה בינואר 2022 בעבירות מס; בית המשפט העליון פסל את מינויו לשר ב־18 בינואר 2023.
- 05
מאז לא שב לתפקיד שר כלשהו; עומד בראש רשימת ש״ס בבחירות ב־27 באוקטובר 2026, לאחר התפטרות שרי המפלגה ביולי 2025 על רקע גיוס החרדים.
- 06
באוקטובר 2026 התנה כל השתתפות בממשלה בהעברה מראש של חוק המסדיר את מעמדם של תלמידי הישיבות; הסכם עודפים עם יהדות התורה ב־11 באוקטובר.
מחלוקות
הורשע ב־1999 בשחיתות וריצה עונש מאסר לפני ששוחרר ב־2002, תוך איסור חוקי על פעילות פוליטית למשך כמה שנים.
הודה ב־2022 בעבירות מס ונידון למאסר על תנאי.
מינויו לשר בוטל על ידי בית המשפט העליון בינואר 2023, לאחר שנקבע כי הוא ״בלתי סביר באופן קיצוני״.
שרי ש״ס עזבו את הממשלה ביולי 2025 במחאה על היעדר חוק הפוטר חרדים משירות צבאי. דרעי נותר בקבינט המדיני־ביטחוני והמעיט בחשיבות הלחץ בנושא הגיוס ב־2026.
פרסומת בחירות של ש״ס הוסרה באוגוסט 2026 בהוראת הממונה על הבחירות.
אריה דרעי נולד ב־17 בפברואר 1959 במקנס שבמרוקו, עלה לישראל ב־1968, בגיל תשע, והשתקע בבת ים. הוא למד מגיל חמש בבית הספר אוצר התורה, ולאחר מכן בישיבת פורת יוסף (1973) ובישיבת חברון (1976, שם הוסמך לרבנות). הוא השתתף בהקמת ש״ס, התמנה למזכיר מועצת חכמי התורה של התנועה ב־1984, ולאחר מכן למזכ״ל המפלגה בסוף 1985.
הוא מונה לראשונה לשר הפנים ב־22 בדצמבר 1988, בגיל 29, והיה אז לשר הצעיר ביותר בתולדות ישראל; הוא כיהן בתפקיד זה לסירוגין עד 1993. לאחר שהורשע ב־1999 בשחיתות, במרמה ובהפרת אמונים, נגזרו עליו ב־2000 שלוש שנות מאסר, שאת חלקן ריצה בכלא מעשיהו לפני ששוחרר על תנאי ביולי 2002.
הוא שב לפעילות פוליטית ב־2013, התמנה לשר הכלכלה ולשר לפיתוח הנגב והגליל (2015), לאחר מכן לשר הפנים (2016–2021), וב־2018 לשר לשירותי דת. הוא הצטרף שוב לממשלה בדצמבר 2022 כשר הפנים, שר הבריאות והמשנה לראש הממשלה. ב־25 בינואר 2022 הוא הודה בעבירות מס (התחמקות מתשלום מסים בסך כ־534,000 שקלים), וב־1 בפברואר 2022 נגזרו עליו שנת מאסר על תנאי וקנס של 180,000 שקלים.
ב־18 בינואר 2023 קבע בית המשפט העליון, בהסתמך על עילת ה״סבירות״, כי מינויו לשר הוא ״בלתי סביר באופן קיצוני״ לנוכח הרשעה זו, וביטל אותו; נתניהו פיטר אותו מתפקידיו ב־22 בינואר 2023. הצעת חוק של הקואליציה שנועדה למנוע כל ביקורת שיפוטית על מינויי שרים עברה בקריאה טרומית בפברואר 2023, ולאחר מכן בקריאה ראשונה ב־20 במרץ, אך מעולם לא הושלמה חקיקתה: היא נותרה תקועה בוועדה לאחר השהיית הרפורמה המשפטית בסוף מרץ 2023. מאז לא שב דרעי להחזיק בתיק ממשלתי כלשהו; הוא מכהן כחבר כנסת וכיושב ראש ש״ס.
ביולי 2025 התפטרו ששת השרים וסגן השר של ש״ס מהממשלה במחאה על היעדר חוק הפוטר חרדים משירות צבאי; דרעי, שאינו מחזיק בתפקיד שר כלשהו, המשיך בכל זאת לשבת בקבינט המדיני־ביטחוני כחבר כנסת. לקראת הבחירות ב־27 באוקטובר 2026 הוא עומד בראש רשימת ש״ס, תוך הגנה על עמדת המפלגה בעניין גיוס חרדים (פרטים בסעיף ״מחלוקות״).
אריה דרעי נולד ב-17 בפברואר 1959 במכנאס שבמרוקו, עלה לישראל ב-1968, בגיל תשע, והשתקע בבת ים. הוא למד מגיל חמש בבית הספר אוצר התורה, ולאחר מכן בישיבת פורת יוסף (1973) ובישיבת חברון (1976, שם הוסמך לרבנות).
הוא השתתף בהקמת ש"ס, מונה למזכיר מועצת חכמי התורה של התנועה ב-1984, ולאחר מכן למזכ"ל המפלגה בסוף 1985.
אריה דרעי מונה לראשונה לשר הפנים ב-22 בדצמבר 1988, בגיל 29, והיה אז לשר הצעיר ביותר בתולדות ישראל; הוא כיהן בתפקיד זה לסירוגין עד 1993, לרבות תקופה כשר ללא תיק.
הוא הורשע ב-1999 בשחיתות, מרמה והפרת אמונים (קבלת שוחד בסך כ-155,000 דולר בעת כהונתו כשר), ונגזרו עליו ב-2000 שלוש שנות מאסר. הוא ריצה מתוכן כ-22 חודשים בכלא מעשיהו לפני שהשתחרר בשחרור מוקדם ביולי 2002, כאשר ועדת השחרורים אסרה עליו פעילות פוליטית לתקופה קצובה.
אריה דרעי שב לפעילות פוליטית ב-2013, מונה לשר הכלכלה ולשר לפיתוח הנגב והגליל (2015), לאחר מכן לשר הפנים (2016-2021), וב-2018 לשר לשירותי דת. הוא שב לממשלה בדצמבר 2022 כשר הפנים, שר הבריאות ומשנה לראש הממשלה.
ב-25 בינואר 2022 הוא הודה בעבירות מס, לאחר שדיווח באופן חסר על מכירות מקרקעין והתחמק מתשלום מסים בסך כ-534,000 שקלים באמצעות קרן ההשקעות גרין אושן; נגזרו עליו ב-1 בפברואר 2022 שנת מאסר על תנאי וקנס בסך 180,000 שקלים.
ב-18 בינואר 2023 קבע בית המשפט העליון, בהסתמך על עילת ה"סבירות", כי מינויו לשר הוא "בלתי סביר באופן קיצוני" לנוכח הרשעה זו, וביטל אותו. נתניהו פיטר אותו מתפקידו ב-22 בינואר 2023. הצעת חוק קואליציונית, שכונתה בתקשורת "חוק דרעי", שנועדה לאסור כל ביקורת שיפוטית על מינויי שרים, עברה קריאה מוקדמת ב-22 בפברואר 2023 (62 מול 53), אך לא קודמה לקריאה סופית, ונתקעה בוועדה לאחר הקפאת הרפורמה המשפטית בסוף מרץ 2023.
מאז פיטוריו בינואר 2023, אריה דרעי לא שב לכהן כשר; הוא מכהן כחבר כנסת ועומד בראש ש"ס. ביולי 2025 התפטרו ששת שרי המפלגה וסגן השר מהממשלה במחווה של מחאה על היעדר חוק פטור משירות צבאי לחרדים; דרעי ממשיך בכל זאת לשבת בקבינט הביטחוני כחבר כנסת.
ב-2026, לקראת הבחירות ב-27 באוקטובר, הוא מיתן את הלחץ סביב גיוס החרדים ("הצבא יודע להתמודד", 3 בספטמבר), האשים את הרמטכ"ל ב"התערבות בבחירות" (16 ביולי) בשל התנגדותו לחוק המונע מעצר משתמטים, ואיים ב"מרד מיסים" חרדי (1 ביוני); בג"ץ הקפיא ב-15 ביולי את יישום החוק. ב-23 באוגוסט 2026 הורה מבקר הבחירות לש"ס להסיר מודעת קמפיין שהציגה חייל חרדי, בקביעה כי היא מפרה את חוקי הבחירות.
ב-1999 הוא הורשע בשחיתות, מרמה והפרת אמונים, על קבלת כ-155,000 דולר בשוחד בעת כהונתו כשר הפנים. נידון ב-2000 לשלוש שנות מאסר, ריצה כ-22 חודשים בכלא מעשיהו לפני ששוחרר ביולי 2002. פסילה חוקית לשבע שנים מנעה ממנו לשוב לפעילות פוליטית.
ב-25 בינואר 2022 הודה בעבירות מס, לאחר שהעלים דיווח על מכירות נדל"ן והתחמק מתשלום כ-534,000 שקל מס דרך קרן ההשקעות גרין אושן. נידון ב-1 בפברואר 2022 לשנת מאסר על תנאי וקנס של 180,000 שקל.
ב-18 בינואר 2023 פסק בית המשפט העליון כי מינויו לשר "בלתי סביר באופן קיצוני" וביטל אותו. הוא הודח מתפקידו ב-22 בינואר. הצעת חוק קואליציונית, שכונתה בתקשורת "חוק דרעי", שנועדה למנוע ביקורת שיפוטית על מינויי שרים, עברה קריאה טרומית ב-22 בפברואר 2023 (62 מול 53), ולאחר מכן קריאה ראשונה ב-20 במרץ (63 מול 55), אך מעולם לא אושרה בקריאה סופית: היא נותרה תקועה בוועדה לאחר השעיית הרפורמה המשפטית ב-27 במרץ 2023.
ב-17 ביולי 2025 עוזבים שישת שרי ש"ס וסגן השר את הממשלה במחאה על היעדר חוק פטור משירות צבאי לחרדים. דרעי ממשיך בכל זאת לכהן בקבינט הביטחוני כחבר כנסת. ב-2026 הוא ממעיט שוב ושוב בחומרת הלחץ על הגיוס החרדי. ב-1 ביוני הוא מזהיר כי פעולות היועצת המשפטית לממשלה יובילו ל"מרד מס" חרדי. ב-16 ביולי הוא מאשים את הרמטכ"ל אייל זמיר ב"התערבות בבחירות" לאחר התנגדותו לחוק המונע מעצר של משתמטים. ב-15 ביולי קפאת בג"ץ את אכיפת החוק, בקביעה כי טענות העותרים "משמעותיות".
ב-23 באוגוסט 2026 מורה ממונה הבחירות לש"ס להסיר מודעת בחירות המציגה חייל חרדי בצה"ל, שנקבע כי היא מפרה את כללי הבחירות.