בנימין נתניהו
בנימין נתניהו מכהן כראש ממשלת ישראל מאז דצמבר 2022. הוא כיהן בתפקיד זה במשך כ־19 שנים בסך הכול, יותר מכל מנהיג אחר במדינה. הוא עומד בראש הליכוד מאז 2005, לאחר שכבר עמד בראש המפלגה בשנים 1993 עד 1999.
- אידאולוגיה
- ימין לאומי־שמרני
- תפקיד נוכחי
- ראש הממשלה; יו״ר הליכוד
- נולד
- 21 באוקטובר 1949
מה חשוב לזכור
- 01
הוא כיהן כראש הממשלה יותר מכל מנהיג אחר בישראל, כ־19 שנים בסך הכול. הוא עומד בראש הליכוד מאז 2005, לאחר שכבר עמד בראש המפלגה בשנים 1993 עד 1999.
- 02
הוא חתם על הסכמי אברהם ב־2020, שהביאו לנרמול יחסי ישראל עם איחוד האמירויות הערביות, בחריין ומרוקו. גם סודאן הצטרפה להסכמים, אך הנורמליזציה טרם יושמה. מלחמת האזרחים המתחוללת במדינה מאז 2023 הקפיאה את התהליך.
- 03
הוא מנהיג את המדינה במהלך המלחמה בעזה שפרצה בעקבות מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023, המלחמה נגד חזבאללה בלבנון ושתי מערכות צבאיות נגד איראן ב־2025 וב־2026.
- 04
הוא מתמודד בבחירות ב־27 באוקטובר 2026 בראש הליכוד.
מחלוקות
מתנהל נגדו משפט העוסק ב־3 פרשות, באשמת שוחד, מרמה והפרת אמונים. הוא דוחה את ההאשמות. בשתי הזדמנויות, ביוני 2023 ולאחר מכן ביוני 2026, המליצו השופטים לתביעה לבטל את אישום השוחד בתיק 4000, תוך הותרת האישומים בהפרת אמונים על כנם. התביעה סירבה לכך ב־2023.
ממשלתו קידמה ב־2023 רפורמה משפטית שעוררה התנגדות עזה והובילה למשבר פוליטי חמור.
בנובמבר 2024 הוציא בית הדין הפלילי הבין־לאומי צו מעצר נגדו בגין פשעי מלחמה. ישראל, שאינה צד לאמנת רומא, מערערת על סמכות השיפוט של בית הדין.
הוא מתמודד עם ביקורת חריפה על הכשלים הביטחוניים של 7 באוקטובר 2023 ועל ניהול המשא ומתן לשחרור החטופים.
ילדות, שירות צבאי ולימודים
בנימין נתניהו נולד ב־21 באוקטובר 1949 בתל אביב, וגדל בחלק משנות ילדותו בירושלים ובחלקן בפנסילבניה (ארצות הברית).
הוא שירת בצה״ל בשנים 1967 עד 1972 בדרגת סרן ביחידת העילית סיירת מטכ״ל, לצד שני אחיו. בין היתר השתתף במבצע לשחרור בני הערובה בטיסת סבנה 571 (1972), שבמהלכו נפצע.
לאחר מכן נסע ללמוד בארצות הברית, ב־MIT, שם קיבל תואר ראשון באדריכלות ב־1975 ותואר שני בניהול ב־1976, ולאחר מכן למד בקורסים בהרווארד.
ב־4 ביולי 1976, בעודו ממשיך בלימודיו, נהרג אחיו הבכור יונתן, שבינתיים קיבל את הפיקוד על סיירת מטכ״ל, בעת שפיקד על הפשיטה הישראלית באנטבה שבאוגנדה, שבה שוחררו בני הערובה ממטוס אייר פראנס שנחטף. הוא היה החייל הישראלי היחיד שנהרג במבצע. אובדן זה הותיר חותם עמוק ומתמשך בנתניהו, שהקים ב־1979 את מכון יונתן, המוקדש למאבק בטרור, לזכר אחיו.
דיפלומטיה וכניסה לפוליטיקה
לאחר מכן עבד בבוסטון קונסלטינג גרופ (1976–1978), לפני שהצטרף לשירות מדינת ישראל. תחילה מילא תפקידים דיפלומטיים בוושינגטון (1982–1984), ולאחר מכן היה לשגריר ישראל באו״ם (1984–1988).
לאחר שובו לישראל נבחר ליו״ר הליכוד במרץ 1993.
כהונות כראש הממשלה
הוא כיהן לראשונה כראש הממשלה מיוני 1996 עד יולי 1999.
לאחר שהפסיד לאהוד ברק בבחירות ב־17 במאי 1999, התפטר מראשות הליכוד. הוא שב לכהן כיו״ר המפלגה בדצמבר 2005, לאחר עזיבתו של אריאל שרון, שהקים את מפלגת קדימה.
לאחר מכן כיהן כהונה שנייה ממרץ 2009 עד יוני 2021, כלומר שתים עשרה שנים, שיא בישראל. בדצמבר 2022 החל בכהונה שלישית, שבה הוא ממשיך עד היום.
מאז מאי 2020 מתנהל נגדו משפט העוסק ב־3 פרשות נפרדות, באשמת שוחד, מרמה והפרת אמונים. הוא דוחה את ההאשמות.
בין ינואר ליולי 2023 קידמה ממשלתו רפורמה משפטית שנויה במחלוקת, שעוררה חודשים של הפגנות המוניות.
מאז 7 באוקטובר 2023
ב־7 באוקטובר 2023 פתח חמאס במתקפה רחבת היקף נגד ישראל, שבה נהרגו כ־1,200 בני אדם ו־251 בני אדם נלקחו כבני ערובה. ישראל הגיבה בפתיחת מבצע צבאי ברצועת עזה, ואילו חזבאללה פתח כבר למחרת חזית בצפון ישראל.
בחודשים שלאחר מכן נמשכה הלחימה בעזה, והעימותים בין ישראל לחזבאללה החריפו לאורך הגבול עם לבנון.
בספטמבר 2024 שינה נתניהו את האסטרטגיה שלו מול חזבאללה. אלפי זימוניות התפוצצו בלבנון במסגרת מבצע, שבהמשך הצהיר כי הוא שהחליט עליו. תקיפה ישראלית הרגה ב־27 בספטמבר את מנהיג התנועה, חסן נסראללה.
לאחר מכן פתח נתניהו בשתי מערכות צבאיות נגד איראן: ״מלחמת שנים עשר הימים״ ביוני 2025, ולאחריה מערכה שנייה שנפתחה בסוף פברואר 2026, ובמהלכה נהרג המנהיג העליון של איראן, עלי ח׳אמנאי.
מאז תחילת המלחמה מתמודד נתניהו עם ביקורת חריפה על הכשלים הביטחוניים של 7 באוקטובר, על ניהול המלחמה בעזה ובלבנון, וכן על ניהול המשא ומתן שנועד להביא לשחרור החטופים.
בנובמבר 2024 הוציא בית הדין הפלילי הבין־לאומי צו מעצר נגדו בגין פשעי מלחמה. ישראל, שלא אשררה את אמנת רומא, מערערת על סמכות השיפוט של בית הדין.
נתניהו מתמודד בראש הליכוד בבחירות לכנסת ב־27 באוקטובר 2026. בחירות אלה מציינות, לראשונה מאז 1988, את סיום כהונתה של כנסת שהשלימה כהונה מלאה של ארבע שנים.
ב-2020 הוא חותם על הסכמי אברהם, המנרמלים את היחסים הדיפלומטיים של ישראל עם האמירויות הערביות המאוחדות, בחריין ומרוקו.
גם סודן מכריזה על נורמליזציה עם ישראל באוקטובר 2020, אך ההסכם מעולם לא יושם באופן רשמי: לא נפתחה כל שגרירות, ומלחמת האזרחים הפוגעת בסודן מאז 2023 הקפיאה את התהליך.
עם זאת, זהו הגל הראשון של נורמליזציה ערבית-ישראלית מאז ההסכמים עם מצרים (1979) וירדן (1994).
מאז מאי 2020 הוא עומד לדין במשפט אחד המתנהל ב-3 תיקים נפרדים, המכונים "תיק 1000", "תיק 2000" ו"תיק 4000". הוא מואשם במרמה ובהפרת אמונים, ובתיק 4000 גם בשוחד.
הוא כופר בכל האישומים.
עדותו, שהחלה בדצמבר 2024, הסתיימה ב-24 ביוני 2026 לאחר 98 דיונים. המשפט נכנס מאז לשלב החזרה לחקירה, ללא לוח זמנים שנקבע למתן פסק דין.
בתום העדות, ביוני 2026, המליצו השופטים שוב לתביעה לוותר על אישום השוחד בתיק 4000. לדבריהם, קשה יהיה להוכיח אותו והוא יאריך את המשפט. הם הציעו המלצה זהה כבר ביוני 2023, והתביעה דחתה אותה אז. ההמלצה אינה נוגעת לאישומים בהפרת אמונים, שנותרים בעינם.
הוא גם הגיש בקשת חנינה נשיאותית בנובמבר 2025. הנשיא הרצוג דחה את החלטתו ומעדיף לקדם תיווך לקראת הסדר טיעון. באמצע ספטמבר 2026 נותרה הבקשה ללא הכרעה, ונתניהו טרם השיב להצעת הגישור.
ב-7 באוקטובר 2023 תוקף החמאס את דרום ישראל מעזה, הורג כ-1,200 בני אדם ולוקח 251 בני אדם כבני ערובה. נתניהו מודיע עוד באותו יום שהמדינה במלחמה. למחרת מאשר הקבינט הביטחוני של ממשלתו את ההחלטה הרשמית וקובע את תחילת העימות ב-7 באוקטובר בשעה 06:00.
ב-10 באוקטובר 2025 נכנסת לתוקף הפסקת אש בעזה. הממשלה אישרה את השלב הראשון בתוכנית של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. שלב זה כולל הפסקת לחימה, נסיגה חלקית של צה"ל ושחרור החטופים תמורת אסירים פלסטינים.
החטופים החיים האחרונים שוחררו ב-13 באוקטובר 2025. גופתו של החטוף האחרון, רן גבילי, הושבה לישראל ב-26 בינואר 2026. מאז אין עוד חטופים המוחזקים בעזה.
השלב השני של התוכנית כולל פירוק החמאס מנשקו. בסוף יולי 2026 החמאס מסכים למפת דרכים לפירוק נשק תמורת נסיגה ישראלית. ישראל לא אישרה אותה עד אז.
נתניהו זוכה לביקורת על כישלון ממשלתו לצפות את המתקפה. בנובמבר 2025 בחרה הממשלה להקים ועדת חקירה משלה במקום ועדה ממלכתית ועצמאית. האופוזיציה ומשפחות נפגעים מבקרות את הבחירה. הן רואות בה ניסיון להימנע מבחינת אחריותו של ראש הממשלה. נתניהו דוחה פרשנות זו.
הצעת חוק שנועדה לעגן את הוועדה בחוק עברה קריאה ראשונה בכנסת ב-6 ביולי 2026, כשהאופוזיציה חרמה את ההצבעה. בג"ץ, שאליו הוגשו עתירות לוועדה ממלכתית, דחה את החלטתו לאחר הבחירות וקבע מועד עד ה-15 בינואר 2027.
מאז 8 באוקטובר 2023 פתח חזבאללה בחזית מלבנון בתמיכה בחמאס.
נתניהו שמר עד קיץ 2024 על אסטרטגיה של תגובות מוגבלות, בלי מתקפה רחבת היקף, בעוד ההסלמה הביאה לעקירת כ-60,000 ישראלים מצפון הארץ.
בספטמבר 2024 עברה ממשלתו לפעולה רחבה יותר: ב-17 וב-18 בספטמבר התפוצצו בו-זמנית אלפי ביפרים ולאחר מכן מכשירי קשר של חזבאללה בלבנון, במבצע שלא יוחס רשמית בתחילה; נתניהו לקח על עצמו אישית את האחריות להחלטה ב-10 בנובמבר 2024, בהצהרה שנתפסה כעקיצה כלפי שר הביטחון הקודם יואב גלנט, שאותו פיטר ימים קודם לכן.
ב-27 בספטמבר 2024 ביצעה ממשלתו תקיפה מסיבית על מפקדת חזבאללה התת-קרקעית בביירות, שבה נהרג מנהיגו חסן נסראללה.
לאחר מכן הוא פתח במתקפת יבשה בדרום לבנון החל מה-1 באוקטובר 2024.
ממשלתו קיבלה ב-27 בנובמבר 2024 הפסקת אש בתיווך ארצות הברית וצרפת, שקבעה את נסיגת חזבאללה מצפון לנהר הליטני ואת נסיגת ישראל מדרום לבנון.
ב-4 בפברואר 2025, בביקורו הראשון בבית הלבן בנשיאות טראמפ החדשה, הוא העניק לו ביפר מצופה זהב; לשכתו הציגה זאת כסמל ל"ההחלטה של ראש הממשלה שהביאה לנקודת מפנה במלחמה" נגד חזבאללה.
במהלך 2025 הוא אישר תקיפות חזרות, שאותן הציג כאמצעי אכיפה של ההסכם, ושלבנון הגדירה כהפרות.
בתחילת מרץ 2026 הוא חידש מתקפה רחבה יותר, בטענה להתקפות על איראן ולהפרות חזרות של חזבאללה את הפסקת האש; מתקפת יבשה נוספת החלה באמצע מרץ.
ב-8 באפריל 2026 ביצעה ממשלתו את המבצע הגדול ביותר בשלב זה, בתקיפת יותר מ-100 מטרות.
הפסקות אש נוספות הוכרזו באפריל ולאחר מכן ביוני 2026 בסמכותו, אך נותרו ברובן ללא יישום: בתחילת אוקטובר 2026 ישראל עדיין מחזיקה בעשרות כפרים לבנוניים לאורך "הקו הצהוב", התקיפות נמשכות, וחזבאללה לא התפרק מנשקו.
בנובמבר 2024 מוציא בית הדין הפלילי הבין־לאומי (ICC), בית דין בין־לאומי שמושבו בהאג, צווי מעצר נגד בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט. בית הדין חושד בהם בפשעי מלחמה בעזה, ובהם שימוש בהרעבה כשיטת לחימה, וכן בפשעים נגד האנושות.
ישראל לא אשררה את אמנת רומא, האמנה שהקימה את בית הדין. לכן היא חולקת על סמכותו כלפי אזרחיה ודוחה את ההאשמות. בית הדין השאיר את הצווים בתוקף חרף הערעורים של ישראל.
התובע של בית הדין, כרים חאן, שביקש את הצווים, הואשם בהתנהלות מינית בלתי הולמת כלפי עובדת. הוא פינה את מקומו זמנית במאי 2025. המדינות החברות בבית הדין הדיחו אותו לאחר מכן בשל התנהלות בלתי ראויה חמורה והפרה חמורה של חובתו, ב-24 ביולי 2026, ברוב של 82 קולות מתוך 125. הוא מכחיש את ההאשמות וחולק על ההחלטה.
נתניהו בירך על ההדחה. לדבריו, כרים חאן הגיש את ההליכים כדי להסיט את תשומת הלב מהתנהלותו הנטענת שלו.
ההדחה אינה מבטלת את הצווים, שרק שופטי בית הדין רשאים לבטלם. יש למנות תובע חדש.
ב-8 בדצמבר 2024 תפסה קואליציית מורדים בראשות אחמד אל-שרע (חיית תחריר אל-שאם, HTS) את דמשק והפילה את בשאר אל-אסד.
בימים שאחרי הורה נתניהו על מסע תקיפות אוויריות שהשמיד חלק גדול מהיכולות הצבאיות הסוריות (חיל הים, הגנה אווירית, מחסני נשק), כדי למנוע את הגעתם לידי קבוצות איסלאמיסטיות.
הוא גם הציב את צה"ל בעמדות בשטח החיץ של האו"ם בגולן, מעבר לקו התיחום משנת 1973, בהצגה שהדבר הוא אמצעי הגנתי זמני.
במהלך 2025 הוא המשיך בקו זה: תקיפות חזרות, הרחבת הנוכחות הצבאית בשטח החיץ, ודרישה לאזור מפורז בין הגולן לדמשק, חרף מחאות סוריות ובינלאומיות.
ביולי 2025 פרצו עימותים קשים במחוז הדרוזי סוואידה בין מיליציות דרוזיות לשבטים בדואים, שאליהם הצטרפו כוחות ממשלתיים סוריים; לפי ועדת חקירה של האו"ם, האלימות גרמה למותם של יותר מ-1,700 בני אדם, רובם דרוזים, ולעקירתם של כ-200,000 בני אדם. נתניהו הורה אז, ב-15 וב-16 ביולי 2025, על תקיפות שכיוונו בתחילה לשיירה צבאית סורית בדרכה לסוואידה ולאחר מכן למשרד הביטחון הסורי בדמשק, והציג את ישראל כמגינת הדרוזים, שאותם כינה "אחים לנשק" של העדה הדרוזית בישראל; הפסקת אש בתיווך אמריקאי נכנסה לתוקף ב-18 ביולי. מעורבות זו העמידה את נתניהו בחיכוך פתוח עם ממשל טראמפ, שניסה לשמר מערכת יחסים תקינה עם השלטון הסורי החדש: מזכיר המדינה מרקו רוביו הצהיר כי הוא "מודאג מאוד" מהתקיפות הישראליות וקרא לעצירתן המיידית.
במקביל ניהלה ממשלתו שיחות ביטחוניות ישירות עם דמשק, בתיווך ארצות הברית מ-2025, שהתקדמו לכדי מסגרת הסכם שהייתה קרובה להשלמה בסתיו, ובה הפסקת תקיפות, נסיגה מדרום סוריה וערובות לעדה הדרוזית.
השיחות נעצרו בנובמבר 2025: סוריה דרשה שישראל תיסוג באופן מלא מהאזורים בדרום סוריה שהיא מחזיקה בהם מאז נפילת אסד.
בנובמבר 2025 פגישה בין אחמד אל-שרע לדונלד טראמפ בוושינגטון החזירה לסדר היום את האפשרות שסוריה תצטרף להסכמי אברהם.
בסוף ספטמבר 2026 אמר אל-שרע כי השיחות הגיעו להסכמה של כ-90% לפני שישראל נסוגה מהן; לא נחתם הסכם ביטחוני או נורמליזציה עד תחילת אוקטובר 2026.
נתניהו עשה מתוכנית הגרעין האיראנית זה מכבר יעד מרכזי במדיניות החוץ שלו. הוא פתח במערכה פומבית באו"ם כבר בספטמבר 2012, כשהניף בפני העצרת הכללית שרטוט של פצצה שצייר בעצמו כדי לקבוע "קו אדום" להעשרה האיראנית.
לאחר מכן הוא נאבק חזיתית בהסכם הגרעין עם איראן (JCPOA) מ-2015, ואף נשא נאום בפני הקונגרס האמריקאי במרץ 2015, לבקשת הרפובליקנים ובניגוד לרצון ממשל אובמה, בטענה שההסכם יסלול את דרכה של איראן לפצצה במקום לחסום אותה.
באפריל 2018 חשף פומבית את מה שהמוסד הציג כארכיון תוכנית הגרעין הצבאית הסודית של איראן, שכונתה "פרויקט אמד"; חודש לאחר מכן, ב-8 במאי 2018, פרש דונלד טראמפ את ארצות הברית מההסכם, צעד שנתניהו דרש זה מכבר.
הסאגה הסלימה ב-2024 וב-2025: הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית דיווחה על צבירה גוברת של אורניום מועשר ל-60%, רמה הקרובה לסף הצבאי, שהגיעה לכ-441 ק"ג באביב 2025. נתניהו נשען על הערכה זו, שהמודיעין הישראלי ראה בה חמורה יותר מזו של הסוכנויות האמריקאיות, כדי לפתוח במערכה הצבאית נגד תוכנית הגרעין האיראנית.
בין 2025 ל-2026 הוא ניהל כך שתי מערכות צבאיות מרכזיות נגד איראן.
הראשונה, המכונה "מלחמת שנים עשר הימים", התרחשה ביוני 2025: הוא הורה על תקיפות על מתקני הגרעין בנתנז ובאספהאן וכן על מטרות צבאיות איראניות, איראן השיבה בשיגורי טילים על תל אביב, ארצות הברית תקפה את המתקן התת-קרקעי בפורדו, שמעבר לטווח התקיפה הישראלי, ולאחר מכן הושגה הפסקת אש ב-24 ביוני 2025.
הוא פתח במערכה שנייה ורחבה יותר בסוף פברואר 2026, בתקיפות מתואמות של ישראל וארצות הברית; המנהיג העליון האיראני עלי חמינאי נהרג בתקיפות אלה ובנו, מוג'תבא חמינאי, ירש אותו ב-8 במרץ 2026.
הפסקת אש הושגה ב-8 באפריל 2026, אך המצב נותר מתוח: איראן ממשיכה להפעיל לחץ על מצר הורמוז, ארצות הברית הטילה הסגר ימי על נמלים איראניים מסוימים, ודונלד טראמפ דחה בסוף ספטמבר 2026 הצעת תיווך קטארית איראנית, תוך שהוא שוקל תקיפות נוספות.
מאז סוף פברואר 2026 הפסיקה איראן כל שיתוף פעולה עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית ואסרה גישה לכעשרים אתרים מוצהרים, דבר שמשאיר את היקף התוכנית שנותרה בלתי ידוע. בספטמבר 2026 אמר נתניהו לאמירויות הערביות המאוחדות כי המודיעין הישראלי מבחין בחידוש פעילות באתר המכונה "הר המכוש" ("Pickaxe Mountain"), בלי לאשר חידוש העשרה.
היחסים בין בנימין נתניהו לדונלד טראמפ נמשכים לאורך שתי כהונותיו של נשיא ארצות הברית. הם מתהדקים עוד יותר בכהונה השנייה.
הכהונה הראשונה (2017-2021)
בכהונתו הראשונה של טראמפ מכירה הממשל האמריקאי בירושלים כבירת ישראל ומעביר אליה את שגרירותו ב-2018. הוא מכיר בריבונות הישראלית ברמת הגולן ב-2019 ונסוג מהסכם הגרעין עם איראן, דרישה ותיקה של נתניהו. הוא גם נותן חסות להסכמי אברהם ב-2020.
הכהונה השנייה (מאז 2025)
נתניהו הוא מנהיג החוץ הראשון שטראמפ מארח בבית הלבן לאחר בחירתו מחדש, ב-4 בפברואר 2025.
עזה
עזה הופכת לנושא מרכזי ביחסים בין שני המנהיגים. ב-29 בספטמבר 2025 מציג טראמפ בבית הלבן תוכנית רב-שלבית לסיום המלחמה, הכוללת בין היתר שחרור החטופים, הפסקת אש ושלטון חדש בעזה. נתניהו מאשר את התוכנית, שמובילה להפסקת אש ב-10 באוקטובר 2025.
איראן
איראן הופכת אף היא לנושא מרכזי ביחסים בין שני המנהיגים. ביוני 2025 תומכת ארצות הברית בישראל בעימות מול איראן. ב-28 בפברואר 2026 משיקות שתי המדינות מבצע צבאי משותף נגד איראן, שבמהלכו נהרג עלי חמינאי.
משפטו של נתניהו
משפטו של נתניהו הופך אף הוא לנושא בין שני המנהיגים. בנובמבר 2025 כותב טראמפ לנשיא יצחק הרצוג וקורא לו לחון את נתניהו. באפריל 2026 מציע הרצוג תיווך בין הצוות המשפטי של נתניהו לבין היועצת המשפטית לממשלה. באמצע ספטמבר 2026 טרם התקבלה החלטה בבקשת החנינה.
מחלוקות פומביות
הקרבה הזו אינה מונעת מחלוקות פומביות.
ב-24 ביוני 2025, לאחר הפרה איראנית של הפסקת האש, ישראל מכינה תקיפת תגמול בטהרן. טראמפ מבקר בפומבי את שני הצדדים ודורש להפסיק את המבצע. לאחר שיחה איתו מצמצם נתניהו את התגובה ליעד אחד, מערכת מכ"ם מחוץ לעיר.
ב-14 בדצמבר 2025 הורגת תקיפה ישראלית בעזה את ראאד סעד, סגן מפקד הזרוע הצבאית של חמאס. לפי אקסיוס, שמצטט גורמים אמריקאים, ישראל לא עדכנה ולא התייעצה עם וושינגטון מראש. הבית הלבן מעביר לנתניהו מסר תקיף, שגורם ישראלי מתאר כמתון יותר.
ב-9 ביוני 2026, לאחר תקיפות ישראליות בביירות ותגובה איראנית, מזהיר טראמפ בפומבי את נתניהו שהוא עלול להישאר בקרוב לבדו.
מבוא וביוגרפיה
- Lawfare ICC Issues Arrest Warrants for Netanyahu, Gallant, and DeifEN · 21 בנובמבר 2024
- ABC News / AP Israel's military says Hezbollah leader Hassan Nasrallah was killed in Beirut strikeEN · 28 בספטמבר 2024
- Reuters Netanyahu approved pager attacks against Hezbollah, spokesman saysEN · 11 בנובמבר 2024
- Axios Trump successfully pressures Israel to scale back retaliation strike in IranEN · 24 ביוני 2025
- NPR Iran's supreme leader, Ayatollah Ali Khamenei, has been killedEN · 28 בפברואר 2026
- JNS Israeli election date set for Oct. 27EN · 12 ביולי 2026
- Al Jazeera Israel headed for October election as parliament dissolvedEN · 17 ביולי 2026
המשפט הפלילי
- Times of Israel Prosecution rejects retreat from Netanyahu bribery charge after judge pushbackEN · 23 ביוני 2023
- Times of Israel Rebuffing Netanyahu's pardon request, at least for now, Herzog calls for new plea deal talksEN · 26 באפריל 2026
- Times of Israel Heeding Herzog, AG okays unconditional talks for plea deal in Netanyahu's graft trialEN · 4 במאי 2026
- VINnews For The 2nd Time, Netanyahu's Judges Urge Prosecution To Drop Bribery ChargesEN · 30 ביוני 2026
- All Israel News Judges recommend dropping Netanyahu's bribery charge as trial testimony ends after 18 monthsEN · 30 ביוני 2026
- Times of Israel Ministers, coalition MKs push pardon for PM after judges urge dropping of key chargeEN · 30 ביוני 2026
7 באוקטובר 2023 והמלחמה בעזה
- Lieber Institute (West Point) Israel's Declaration of War on Hamas: A Modern Invocation of Recognized Belligerency?EN
- Voice of America Israel officially declares war on Hamas after surprise attackEN
- Khaleej Times Gaza ceasefire plan goes into effect, deal signed in EgyptEN · 9 באוקטובר 2025
- Anadolu Agency Israeli government approves Gaza ceasefire dealEN · 10 באוקטובר 2025
- Times of Israel Full text of Oct. 9 Israel-Hamas deal on Trump's plan for 'comprehensive end' to Gaza warEN · 14 באוקטובר 2025
- Algemeiner Israeli Government Decides 'Independent' Commission to Investigate Oct. 7 FailuresEN · 16 בנובמבר 2025
- Times of Israel All of them are home now: Body of last hostage Ran Gvili found in Gaza, returned to IsraelEN · 26 בינואר 2026
- Arab News Israel parliament advances bill for inquiry into Oct 7 failuresEN · 6 ביולי 2026
- Al Jazeera Gaza Board of Peace announces Hamas disarmament agreement: What we knowEN · 31 ביולי 2026
- Times of Israel High Court delays decision on October 7 state commission until after electionEN · 23 בספטמבר 2026
בית הדין הפלילי הבין־לאומי
- Lawfare ICC Issues Arrest Warrants for Netanyahu, Gallant, and DeifEN · 21 בנובמבר 2024
- Opinio Juris The Appeals Chamber Decides Israel's Appeals — And Refuses to Suspend the Arrest WarrantsEN · 25 באפריל 2025
- NPR ICC's Karim Khan on leave amid sexual misconduct investigationEN · 16 במאי 2025
- Times of Israel ICC rejects Israeli appeal against arrest warrants for Netanyahu and GallantEN · 18 באוקטובר 2025
- KPBS ICC member states vote to remove chief prosecutor Karim KhanEN · 24 ביולי 2026
- Al Jazeera ICC prosecutor Karim Khan removed over 'political' sex abuse claimsEN · 24 ביולי 2026
- Human Rights Watch International Criminal Court Prosecutor RemovedEN · 24 ביולי 2026
- JusticeInfo Netanyahu revels in removal of 'con job' ICC prosecutorEN · 26 ביולי 2026
- JusticeInfo ICC: Karim Khan removed – what next?EN · 27 ביולי 2026
היחסים עם דונלד טראמפ
- Al Jazeera Israel's Netanyahu to meet with Trump at White House next weekEN · 28 בינואר 2025
- Axios Trump successfully pressures Israel to scale back retaliation strike in IranEN · 24 ביוני 2025
- NPR Trump announces his plan to end war between Israel and HamasEN · 29 בספטמבר 2025
- The New Arab Trump writes to Israel's Herzog asking him to pardon Netanyahu: Israeli presidencyEN · 12 בנובמבר 2025
- Axios Scoop: White House scolded Netanyahu for violating Gaza ceasefire with strikeEN · 15 בדצמבר 2025
- Council on Foreign Relations A Guide to the Gaza Peace DealEN · 24 בפברואר 2026
- NPR Iran's supreme leader, Ayatollah Ali Khamenei, has been killedEN · 28 בפברואר 2026
- Times of Israel Rebuffing Netanyahu's pardon request, at least for now, Herzog calls for new plea deal talksEN · 26 באפריל 2026
- Al Jazeera Trump warns Netanyahu: 'You'll be on your own' if attacks on Iran continueEN · 9 ביוני 2026
- Britannica 2026 Iran warEN