בצלאל סמוטריץ'
שר האוצר ויו״ר מפלגת הציונות הדתית, בצלאל סמוטריץ׳, מוביל את הרחבת ההתנחלויות ביהודה ושומרון / הגדה המערבית, הציע לספח כ־82% מהשטח, ונוקט קו נוקשה בנוגע למלחמה בעזה ולרפורמה המשפטית.
- אידאולוגיה
- ימין לאומי־דתי, ציונות דתית התומכת בסיפוח
- תפקיד נוכחי
- שר האוצר; יו״ר מפלגת הציונות הדתית
- נולד
- 27 בפברואר 1980
מה חשוב לזכור
- 01
שר האוצר מאז ינואר 2023, יו״ר מפלגת הציונות הדתית.
- 02
מחזיק מאז פברואר 2023 בסמכות שהואצלה לו על המינהל האזרחי ביהודה ושומרון / הגדה המערבית, המוביל את הרחבת ההתנחלויות.
- 03
השיג את האישור הסופי לפרויקט E1 (כ־3,400 יחידות דיור) באוגוסט 2025.
- 04
הציג בספטמבר 2025 הצעה לסיפוח כ־82% מיהודה ושומרון / הגדה המערבית.
- 05
מאדריכלי הרפורמה המשפטית של 2023; השיק שלב חדש של הרפורמה בספטמבר 2026 עם שמחה רוטמן.
- 06
תמך במרץ 2026 בהקפאת חוק גיוס החרדים כדי לשמור על אחדות הקואליציה, לפני שמפלגתו הצביעה ביולי 2026 בעד הקלה באכיפתו.
- 07
עומד בראש הרשימה המשותפת הציונות הדתית־זהות בבחירות ב־27 באוקטובר 2026; חתם על הסכם עודפים עם הליכוד ואומר שהוא מכוון למשרד הביטחון.
מחלוקות
בדצמבר 2025 כינה את נשיא בית המשפט העליון ״מגלומן אלים והרסני״ ואיים ״להפיל אותו״, דברים שגונו בידי מערכת המשפט וכמה אישים פוליטיים.
באפריל 2024, במהלך חגיגת מימונה, דבריו על ״השמדה מוחלטת״ של עזה תוארו במאמר מערכת של Haaretz כקריאות לרצח עם.
בין 2021 ל־2023, כמה התבטאויות על הפלסטינים ועל המפלגות הערביות, ובהן ״אין עם פלסטיני״ בפריז, עוררו גינויים בין־לאומיים.
מאז פברואר 2023 הוא מחזיק בסמכות שהואצלה לו על המינהל האזרחי בגדה המערבית, שארגונים לא־ממשלתיים רואים בה סיפוח דה פקטו. עתירה נגד האצלת סמכות זו נדחתה בינואר 2026.
מאז יוני 2025 הוטלו עליו סנקציות בידי כמה מדינות מערביות בשל הסתה לאלימות, וכן איסורי כניסה מתואמים, בין היתר בידי צרפת ביוני 2026.
ב־2026 העלה בצו את תקרת הפטור ממע״מ על יבוא, תוך התרסה כלפי הכנסת, שבסופו של דבר ביטלה את הצעד ביוני 2026.
בצלאל סמוטריץ׳ נולד ב־27 בפברואר 1980 בחספין שברמת הגולן, הוא עורך דין בהכשרתו (הקריה האקדמית אונו) ולמד בישיבה (מרכז הרב קוק). הוא פעיל דתי־לאומי מאז אמצע שנות ה־2000, והיה ממייסדי הארגון הלא־ממשלתי רגבים. ב־2005 נעצר בידי השב״כ כשברשותו 700 ליטר בנזין, בחשדות הקשורים להתנגדות להתנתקות מעזה, והוחזק במעצר במשך שלושה שבועות ללא הגשת כתב אישום.
הוא נבחר לכנסת ב־2015, מונה לשר התחבורה ב־2019 ולאחר מכן לשר האוצר ב־11 בינואר 2023, ובמקביל הואצלה לו סמכות על המינהל האזרחי ביהודה ושומרון / הגדה המערבית החל מפברואר 2023; עתירה נגד האצלת סמכות זו נדחתה בידי בית המשפט הגבוה לצדק בינואר 2026.
מאז 2023 הוא תומך בקו מלחמתי מקסימליסטי בעזה, ובאוקטובר 2025 התנגד לתוכנית ההפוגה שקידם ממשל טראמפ. הוא מוביל מדיניות פעילה של הרחבת ההתנחלויות, עם האישור הסופי של פרויקט E1 (כ־3,400 יחידות דיור, אוגוסט 2025) והצעה לסיפוח כ־82% מיהודה ושומרון / הגדה המערבית (ספטמבר 2025). הוא דוגל בפירוק הרשות הפלסטינית ובביטול הסכמי אוסלו. דבריו על עזה ועל הזהות הפלסטינית עוררו כמה מחלוקות מרכזיות (פרטים בסעיף ״מחלוקות״).
כאחד מאדריכלי הרפורמה המשפטית של 2023, הוא השיק בספטמבר 2026 תוכנית רפורמה חדשה עם שמחה רוטמן, לאחר שבדצמבר 2025 כינה את נשיא בית המשפט העליון ״מגלומן אלים והרסני״, דברים שזכו לגינוי נרחב. בנושא גיוס החרדים, הוא תמך בהקפאת הצעת חוק הפטור במרץ 2026 כדי לשמור על אחדות הקואליציה, ואילו מפלגתו הצביעה ביולי 2026 בעד הוראה המונעת את מעצרם של חרדים שאינם ממלאים את חובת הגיוס.
בצלאל סמוטריץ' הוא עורך דין בהכשרתו (הקריה האקדמית אונו) ולמד בישיבת מרכז הרב קוק. הוא פעיל דתי-לאומי מאז אמצע שנות ה-2000, והיה ממייסדי העמותה רגבים, הפועלת נגד בנייה פלסטינית בלתי מורשית ביהודה ושומרון / הגדה המערבית.
ב-2005 נעצר בידי השב"כ, כשברשותו 700 ליטר דלק, בחשדות הקשורים להתנגדות להתנתקות מעזה, והוחזק במעצר שלושה שבועות ללא כתב אישום.
נבחר לכנסת ב-2015, שני בתת-הרשימה תקומה/האיחוד הלאומי בתוך רשימת הבית היהודי המשותפת, מונה בצלאל סמוטריץ' לשר התחבורה והבטיחות בדרכים ב-2019.
הוא נכנס לתפקיד שר האוצר ב-11 בינואר 2023, וקיבל מפברואר 2023 סמכות מואצלת על המינהל האזרחי ביהודה ושומרון / הגדה המערבית, המוביל את הרחבת ההתנחלויות; עתירה שתקפה את ההאצלה הזו, וארגונים לא ממשלתיים הגדירוה כסיפוח דה פקטו, נדחתה בידי בית המשפט העליון בינואר 2026.
הוא השיג את האישור הסופי לפרויקט ההתנחלות E1 (כ-3,400 יחידות דיור) ב-20 באוגוסט 2025, וכינה אותו "היסטורי", ולאחר מכן הציג ב-3 בספטמבר 2025 הצעה לסיפוח כ-82% מיהודה ושומרון / הגדה המערבית.
מאז 2023 מוביל בצלאל סמוטריץ' קו מלחמתי מקסימליסטי בעזה, המתמקד בפירוז מוחלט של חמאס, והתנגד באוקטובר 2025 לתוכנית ההפוגה שקידם ממשל טראמפ. הוא דוגל בפירוק הרשות הפלסטינית ובביטול הסכמי אוסלו.
כאחד מאדריכלי הרפורמה המשפטית של 2023, הוא כינה ב-29 בדצמבר 2025 את נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית "מגלומן אלים והרסני", דברים שזכו לגינוי נרחב, ולאחר מכן השיק בספטמבר 2026 עם שמחה רוטמן תוכנית רפורמה חדשה.
בנושא גיוס החרדים, תמך במרץ 2026 בהקפאת הצעת חוק הפטור כדי לשמור על אחדות הקואליציה, לפני שמפלגתו הצביעה ביולי 2026 בעד הוראה המונעת מעצר חרדים שאינם ממלאים את חובת הגיוס. בפברואר 2026 התנגד להעלאת תקרת הפטור ממע"מ על יבוא, צעד שבוטל פעמיים בידי הכנסת.
ב-29 בדצמבר 2025 הוא מכנה את נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית "מגלומן אלים והרסני" המנסה "לגנוב את הדמוקרטיה הישראלית", ומאיים "לדרוס אותו". הדברים גונו על ידי דובר הרשות השופטת, על ידי מנהיג האופוזיציה בני גנץ, שכינה זאת "קו אדום שנחצה, שעלול להסתיים בדם", על ידי חבר הכנסת גלעד קריב, שהזהיר כי אם שופט יירצח "האחריות תוטל על סמוטריץ' ושותפיו", ועל ידי יו"ר לשכת עורכי הדין עמית בכר, שאמר כי סמוטריץ' "צריך להיות מאחורי סורג ובריח, ולא בממשלה".
בחגיגת מימונה, ב-29 באפריל 2024, הוא אומר על עזה: "בלי חצי מידות. רפיח, דיר אל-בלח, נוסייראת: השמדה טוטלית", תוך ציטוט פסוק מקראי על מחיית זכר עמלק. מאמר מערכת בהארץ, תחת הכותרת "סמוטריץ' צריך לשלם את המחיר על קריאותיו החוזרות לרצח עם של פלסטינים", מכנה את הדברים רצח עם, אפיון של העיתון ולא מונח שסמוטריץ' עצמו השתמש בו.
בפריז, ב-19 במרץ 2023, הוא אומר: "אין עם פלסטיני, כי אין דבר כזה עם פלסטיני", ומעורר גינוי רשמי מצד ארצות הברית וביקורת מהדיפלומטיה האירופית. בכנסת, ב-13 באוקטובר 2021, בתגובה לקריאות ביניים של חברי כנסת ערבים, הוא אומר: "טעות שבן גוריון לא גמר את המלאכה וזרק אתכם החוצה ב-1948." ב-12 בספטמבר 2022, באוניברסיטת רייכמן, הוא מעלה את הסיכון ל"אלפי פורעים ערבים, מצוידים בנשק הטוב ביותר", המבצעים "טבח", וקורא לאסור על מפלגות ערביות.
מאז 23 בפברואר 2023 הוא מחזיק בסמכות מואצלת על המנהל האזרחי ביהודה ושומרון, המוביל את הרחבת ההתנחלויות. ארגונים לא ממשלתיים כמו יש דין ושלום עכשיו מכנים את ההאצלה סיפוח דה פקטו. עתירת יש דין נגד ההאצלה נדחית על ידי בג"ץ בינואר 2026.
מאז 10 ביוני 2025 הוא מוטל בסנקציות (הקפאת נכסים) על ידי בריטניה, קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד ונורווגיה, יחד עם איתמר בן גביר, בשל הסתה לאלימות קיצונית נגד פלסטינים ביהודה ושומרון. סלובניה והולנד אוסרות עליו כניסה לשטחן ביולי 2025 בשל "הצהרות רצחניות". ב-9 ביוני 2026 אוסרות עליו בריטניה, צרפת, קנדה ונורווגיה במשותף כניסה, בשל עניינים הקשורים להתיישבות בשטח פלסטיני ול"התיישבות מחדש" בעזה. האיחוד האירופי עצמו לא אימץ סנקציות נגדו, בהיעדר הסכמה בין מדינותיו החברות.
ב-2026 הוא מעלה בצו את תקרת הפטור ממע"מ על יבוא אישי, תחילה ל-150 דולר ולאחר מכן, בניגוד להצבעת ועדת הכספים של הכנסת, ל-130 דולר. הכנסת מבטלת בסופו של דבר את הצעד האחרון ב-1 ביוני 2026, ברוב 59 מול 23, ומשיבה את הסף המקורי של 75 דולר.