יהדות התורה היא ברית אלקטורלית של זרמים חרדים אשכנזים לא ציוניים: אגודת ישראל (חסידית) ודגל התורה (״ליטאית״, לא חסידית), שאליהן הצטרפה ב-2026 סיעה שלישית (חומת תורת ישראל).
למפלגה אין מצע לאומי או טריטוריאלי משלה: החלטותיה הפוליטיות, כולל ההשתתפות בממשלה, נתונות לסמכות הרבנית ולא להצבעה פנימית.
הציר המרכזי שלה הוא שמירה על אורח החיים החרדי (פטור משירות צבאי ללומדי תורה, סמכות בלעדית לרבנות הראשית בענייני מעמד אישי, מימון החינוך הדתי בלי חובה ללמד את מקצועות הליבה), ולא אידאולוגיה לאומית או כלכלית מגובשת.
בראש הרשימהיעקב אשרחוסר האמון של יהדות התורה בבית המשפט העליון נובע בעיקר מהחשש שהשופטים יבטלו את הפטורים של בני הישיבות. ב-2025 הצביעה יהדות התורה נגד ועדת חקירה ממלכתית עצמאית לאירועי 7 באוקטובר.
יהדות התורה פרשה מהממשלה ביולי 2025, במקום לקבל חוק שלדעתה לא הספיק. ההנהגה החדשה, בראשות יעקב אשר, נוקטת קו נוקשה יותר בנושא.
יהדות התורה השיגה גם יותר כסף לבתי הספר החרדיים, בלי חובה ללמד מתמטיקה, אנגלית ומדעים. מודל זה מקשה על התלמידים האלה להשתלב בשוק העבודה.
יהדות התורה מתנגדת לנישואים אזרחיים ולגיורים רפורמיים. יהדות התורה השיגה גם צמצום של עבודות ברשת הרכבות בשבת.
יהדות התורה הצהירה שהיא תומכת ב״כל עסקה״ לשחרור החטופים, בשם מצוות פדיון שבויים, גם אם הדבר משנה את אסטרטגיית המלחמה. המפלגה לא התייחסה במפורש לפירוק חמאס מנשקו.
Israeli ultra-Orthodox parties: we will support agreement for release of hostages (Adnkronos) · 30 ביולי 2025 · מקור ↗יהדות התורה, כולל סיעת דגל התורה, הצביעה נגד החוק על עונש מוות למחבלים ב-30 במרץ 2026. כבר ב-2023 התנה משה גפני כל הצבעה בעמדת הרבנים.
Loi sur la peine de mort pour les terroristes adoptée (Mako) · 30 במרץ 2026 · מקור ↗עודכן ב־ 23 באוקטובר
מקורות : Fourchette calculée à partir de 4 instituts entre le 16 et le 19 octobre 2026. N12/Midgam, Maariv/Lazar Research, N13 et Kan 11/Kantar. Le détail complet par institut est disponible dans l'encart sondages de la fiche.
השוואת יהדות התורה למפלגה אחרתיהדות התורה היא ברית אלקטורלית של זרמים חרדים אשכנזים לא ציוניים: אגודת ישראל (חסידית) ודגל התורה (״ליטאית״, לא חסידית), שאליהן הצטרפה ב-2026 סיעה שלישית (חומת תורת ישראל).
למפלגה אין מצע לאומי או טריטוריאלי משלה: החלטותיה הפוליטיות, כולל ההשתתפות בממשלה, נתונות לסמכות הרבנית ולא להצבעה פנימית.
הציר המרכזי שלה הוא שמירה על אורח החיים החרדי (פטור משירות צבאי ללומדי תורה, סמכות בלעדית לרבנות הראשית בענייני מעמד אישי, מימון החינוך הדתי בלי חובה ללמד את מקצועות הליבה), ולא אידאולוגיה לאומית או כלכלית מגובשת.
הצבעה ליהדות התורה היא הצבעה למפלגה לא ציונית, שהשתתפותה בממשלה נקבעת בידי הסמכות הרבנית ולא בהצבעה פנים-מפלגתית דמוקרטית.
הסכסוך הישראלי-פלסטיני
יצחק גולדקנופף, יו״ר יהדות התורה, דוחה מדינה פלסטינית, שאותה הוא מכנה ״מדינת טרור״ על גבול ישראל (מאי 2024).
ביטחון והגנה לאומית
יהדות התורה, כולל סיעת דגל התורה, הצביעה נגד החוק על למחבלים ב-30 במרץ 2026. כבר ב-2023 התנה משה גפני כל הצבעה בעמדת הרבנים.
שירות צבאי והחברה החרדית
יהדות התורה דורשת לפטור תלמידי ישיבה הלומדים במשרה מלאה ומתנגדת לכל סנקציה נגדם. באוקטובר 2026, יעקב אשר מצהיר כי המפלגה לא תצטרף לשום ממשלה שלא העבירה תחילה חוק ברוח זו.
דת ומדינה
יהדות התורה מגינה על בין דת ומדינה, שמפקיד את הנישואים בידי הממסד הדתי; לכן המפלגה מתנגדת לנישואים אזרחיים.
דמוקרטיה ומוסדות
יהדות התורה תמכה ברפורמה המשפטית ותומכת בפסקת התגברות שתאפשר לחוקק מחדש חוק שבוטל על ידי . באוקטובר 2026, יעקב אשר מצהיר כי המפלגה ״הייתה זקוקה לפסקת ההתגברות״ וקושר אותה לחוק העוסק בשירותם של תלמידי ישיבות.
זכויות הפרט והחברה
יהדות התורה מתנגדת לכל הכרה בזוגות חד-מיניים; ב-2006 תקף משה גפני את ההכרה בנישואים חד-מיניים שנערכו בחו״ל. הצהרה ישנה.
יהדות התורה (UTJ) נוסדה ב-1992 כברית אלקטורלית בין שתי מפלגות חרדיות אשכנזיות נפרדות: אגודת ישראל, המקורבת לחסידות, ודגל התורה, זרם ״ליטאי״ לא חסידי שהקים הרב אלעזר שך בעקבות פרישתו מאגודת ישראל, שלדעתו לא ייצגה במידה מספקת את האינטרסים הפוליטיים של החרדים הליטאים. הברית נועדה למקסם את הייצוג החרדי האשכנזי בכנסת; ההחלטות בנוגע להשתתפות בממשלה נתונות בידי הסמכויות הרבניות ולא מתקבלות בהצבעת רוב של החברים. הברית התפרקה לזמן קצר ב-2004 בעקבות מחלוקת קואליציונית, והתאחדה מחדש ב-2006 כדי למנוע פיצול קולות. עם השלמת הרשימה והגשתה ב-8 בספטמבר 2026, משה גפני (38 שנים בתפקיד) ואורי מקלב הודחו מהרשימה בידי הנהגת דגל התורה, ללא פילוג; גפני הודח גם מראשות דגל התורה (אחת משתי סיעות המפלגה), ובכך הסתיימו כל תפקידיו בהנהגה. יעקב אשר מתייצב בראש הרשימה. לראשונה מאז 1992, סיעה שלישית (״חומת תורת ישראל״) מצטרפת לדגל התורה ולאגודת ישראל ברשימה המשותפת.
ב-11 באוקטובר 2026 יהדות התורה וש״ס חותמות על הסכם עודפים ומתחייבות להציג חזית משותפת בכנסת הבאה. יעקב אשר מצהיר כי המפלגה ״אינה חלק משום גוש״ ולא תצטרף לשום ממשלה שלא תחוקק תחילה חוק בעניין מעמדם של תלמידי הישיבות.
המפלגה פרשה מהממשלה ביולי 2025 לאחר כישלון המשא ומתן על הגיוס.
היא הובילה, יחד עם ש״ס, העלאה חסרת תקדים בקצבאות לתלמידי ישיבות ולמשפחות.
היא הביאה לחקיקת חוק יסוד המעלה את לימוד התורה למעמד של ערך מכונן של המדינה. מדובר במאזן עשייה ממשלתי ממשי בתקופת כהונתה בקואליציה היוצאת.
ישראל צריכה לקבל הפסקת אש ארוכת טווח בעזה, גם אם חמאס לא פורק מנשקו לגמרי.
יהדות התורה הצהירה שהיא תומכת ב״כל עסקה״ לשחרור החטופים, בשם מצוות פדיון שבויים, גם אם הדבר משנה את אסטרטגיית המלחמה. המפלגה לא התייחסה במפורש לפירוק חמאס מנשקו.
מקור :Israeli ultra-Orthodox parties: we will support agreement for release of hostages (Adnkronos)· 2025-07-30
ישראל צריכה להחיל עונש מוות על מי שהורשעו בפיגועים קטלניים.
יהדות התורה, כולל סיעת דגל התורה, הצביעה נגד החוק על עונש מוות למחבלים ב-30 במרץ 2026. כבר ב-2023 התנה משה גפני כל הצבעה בעמדת הרבנים.
מקור :Loi sur la peine de mort pour les terroristes adoptée (Mako)· 2026-03-30
מי צריך לשלוט ברצועת עזה לטווח ארוך?
יצחק גולדקנופף, יו״ר יהדות התורה, אומר שאינו רוצה לשלוט בתושבי עזה, אך מסרב להעניק לחמאס שלטון עצמאי. בחירת האפשרות מוסקת מהצהרה זו; ליהדות התורה אין תוכנית לעזה.
מקור :Goldknopf : pas de capacité à vivre à côté d'un État terroriste (Srugim)· 2024-05-23
ישראל צריכה לקבל הקמת מדינה פלסטינית במסגרת הסכם שלום.
יצחק גולדקנופף, יו״ר יהדות התורה, דוחה מדינה פלסטינית, שאותה הוא מכנה ״מדינת טרור״ על גבול ישראל (מאי 2024).
מקור :Goldknopf : pas de capacité à vivre à côté d'un État terroriste (Srugim)· 2024-05-23
יש לאפשר להתנחלויות הקיימות ביהודה ושומרון/הגדה המערבית להתרחב.
עמדה מוסקת, ללא הצהרה מפורשת של יהדות התורה בנושא זה. ליהדות התורה אין עמדה אחידה בנוגע להרחבת ההתנחלויות, אך כמה ערים חרדיות גדולות נמצאות ביהודה ושומרון/בגדה המערבית, ומאיר פרוש תומך בפיתוח היישובים היהודיים.
מקור :United Torah Judaism (Wikipedia)· 2026-10-11
על איזה חלק של יהודה ושומרון/הגדה המערבית ישראל צריכה להחיל ריבונות?
חברי כנסת מיהדות התורה, ובהם מאיר פרוש, הצביעו ביולי 2025 בעד ההצהרה שאינה מחייבת על ריבונות ביהודה ושומרון/בגדה המערבית. למפלגה אין תוכנית מפורטת לגבי היקף הריבונות, ולכן הערך הוא ביניים.
מקור :La Knesset adopte la déclaration de souveraineté (Kikar HaShabbat)· 2025-07-23
מה ישראל צריכה לעשות בנוגע לשירות של תלמידי ישיבות?
יהדות התורה דורשת לפטור תלמידי ישיבה הלומדים במשרה מלאה ומתנגדת לכל סנקציה נגדם. באוקטובר 2026, יעקב אשר מצהיר כי המפלגה לא תצטרף לשום ממשלה שלא העבירה תחילה חוק ברוח זו.
מקור :Kikar HaShabbat, interview de Yaakov Asher· 2026-10-12
ישראל צריכה לאפשר נישואים אזרחיים, בנוסף לנישואים דתיים.
יהדות התורה מגינה על הסטטוס קוו בין דת ומדינה, שמפקיד את הנישואים בידי הממסד הדתי; לכן המפלגה מתנגדת לנישואים אזרחיים.
מקור :United Torah Judaism (Wikipedia)· 2026-10-11
יש להפעיל תחבורה ציבורית בשבת במקומות שבהם התושבים מעוניינים בכך.
יהדות התורה מגינה על הסטטוס קוו ושואפת לחזק את שמירת השבת במרחב הציבורי; המפלגה מתנגדת לתחבורה ציבורית בשבת.
מקור :United Torah Judaism (Wikipedia)· 2026-10-11
על המדינה להמשיך לממן מוסדות ושירותי דת כפי שהיא עושה היום.
יהדות התורה מגינה על הסטטוס קוו ומנצלת את משקלה בקואליציות כדי להשיג מימון לישיבות ולמוסדות הדת.
מקור :United Torah Judaism (Wikipedia)· 2026-10-11
גיור רפורמי או קונסרבטיבי (מסורתי) שנעשה בחו״ל צריך להמשיך להקנות זכות לעלות לישראל.
יהדות התורה אינה מכירה ביהדות הרפורמית (משה גפני, 2016), וב-2024 הצביעה בעד הצעת חוק להגבלת חוק השבות.
מקור :Moshe Gafni (Wikipedia)· 2026-10-11
האם בית המשפט העליון צריך להיות מוסמך לבטל חוק שהכנסת חוקקה?
יהדות התורה תמכה ברפורמה המשפטית ותומכת בפסקת התגברות שתאפשר לכנסת לחוקק מחדש חוק שבוטל על ידי בית המשפט העליון. באוקטובר 2026, יעקב אשר מצהיר כי המפלגה ״הייתה זקוקה לפסקת ההתגברות״ וקושר אותה לחוק העוסק בשירותם של תלמידי ישיבות.
מקור :Kikar HaShabbat, interview de Yaakov Asher· 2026-10-12
את החקירה על 7 באוקטובר צריך להפקיד בידי , שחבריה ממונים על ידי נשיא בית המשפט העליון, ולא בידי ועדה שחבריה נבחרים על ידי הכנסת.
כשנשאל בפברואר 2025 על ידי משפחות נפגעים, אמר משה גפני, יו״ר דגל התורה (יהדות התורה), שאינו רוצה ועדת חקירה ממלכתית. יהדות התורה לא פרסמה עמדה רשמית. משה גפני אינו מופיע עוד ברשימה ב-2026.
מקור :Gafni aux familles du Conseil d'Octobre (Behadrei Haredim)· 2025-02-12
מה צריך לעשות עם חוק הלאום מ-2018?
יהדות התורה הצביעה בעד חוק הלאום ב-2018, לדברי משה גפני מתוך נאמנות לנתניהו ולא מתוך שכנוע. לא נמצאה עמדה עדכנית לגבי תיקונו.
מקור :Les harédim ont soutenu la loi État-nation en échange de la loi sur le service (Srugim)· 2018-07-31
המדינה צריכה להוריד מסים, גם אם הדבר יחייב לקצץ בחלק מההוצאות הציבוריות.
עמדה מוסקת, ללא הצהרה מפורשת של יהדות התורה בנושא זה. ליהדות התורה יש אחת התוכניות הכלכליות הסוציאל-דמוקרטיות ביותר מבין המפלגות היהודיות, התומכת בהוצאה חברתית; המפלגה לא נקטה עמדה לגבי העלאת מסים.
מקור :United Torah Judaism (Wikipedia)· 2026-10-11
ישראל צריכה ליצור ברית זוגיות אזרחית שפתוחה גם לזוגות חד-מיניים, עם אותן זכויות של זוגות נשואים.
יהדות התורה מתנגדת לכל הכרה בזוגות חד-מיניים; ב-2006 תקף משה גפני את ההכרה בנישואים חד-מיניים שנערכו בחו״ל. הצהרה ישנה.
מקור :Moshe Gafni (Wikipedia)· 2026-10-11
שירותים ציבוריים הממומנים על ידי המדינה צריכים להיות רשאים להציע מרחבים נפרדים לגברים ולנשים כאשר קהילה מבקשת זאת.
בהסכם הקואליציוני של 2022 דרשה יהדות התורה שהפרדה בין גברים לנשים בשירותים ציבוריים ובאירועים לא תיחשב אפליה.
מקור :UTJ et le Sionisme religieux demandent que la séparation ne soit pas une discrimination (ice)· 2022-11-20
בתי ספר חרדיים שמקבלים כסף מהמדינה צריכים להיות מחויבים ללמד את מקצועות הליבה (מתמטיקה, אנגלית, מדעים), כמו בתי ספר אחרים.
ב-2016 השיגה יהדות התורה את ביטול החובה ללמד את מקצועות הליבה, וב-2022 הגן יצחק גולדקנופף על מימון בתי ספר חרדיים שאינם מלמדים אותם.
מקור :Haredi political leader: English, math studies useless for Israel's economy (Jerusalem Post)· 2022-10-15
הניוזלטר
כל שבועבכל שבוע נעזור לך לראות את התמונה בבהירות רבה יותר, בעזרת ניתוח נגיש ומעמיק של החדשות הפוליטיות, המדיניות והחברתיות, של סוגיות הביטחון ושל הוויכוחים הגדולים שמעצבים את המדינה.
